בוקר חדש

כשהורמו התריסים
נחבטו כנפיה בזכוכית
הקרה
הזרד הזהוב נשמט מטה
ממקורה
מוסט מן המטרה.
הדיירים שוב טאטאו
את אבק החשיכה
מתחת לשטיח
והאור
שפלש בלית מעצור
היה בו מתבדח
מקנטר וזוהר
וכשהיה צונח
היה חופן ועוצר
ושומט ושוב מרים
מתהולל כדרכו
חדשות לבקרים.
והיה מפתה בעורמה
ואברותיה כלות
וכשנחתה בבעתה
כמעט השמש עלתה.