לֹא יוֹדַעַת הַאִם זֶה הַקּוֹל אוֹ הָרֵיחַ
אֲבָל חָשָׁה הִתּוּךְ עָצְמָתִי בְּיוֹתֵר
מִין נִיצוֹץ אַהֲבָה חוֹדְרָנִי מִתְלַקֵּחַ
שֶׁאֵינֶנּוּ מַרְפֶּה וְלִבִּי מִתְעוֹרֵר.
כִּי בְּעֵת שֶׁתֶּחְסַר לֹא אֶמְצָא לִי מָנוֹחַ
אֶתְהַפֵּךְ בַּמִּטָּה כְּשֶׁרָאשִׁי סָב עַל כַּר
לֹא אֶשְׁאַל לְעֵצָה, לֹא אַטְרִיחַ הַמּוֹחַ
וְאֶקְרָא לְךָ בּוֹא, אֲהוּבִי הַיָּקָר.
כִּי נִפְתַּחְתִּי לָאוֹר וְאֵינֶנִּי חַיֶּבֶת
לְנַתֵּחַ כָּל פְּסִיק וְסִימַן שְׁאֵלָה
וְאוֹדֶה בְּלִי מָגוֹר שֶׁאֲנִי מְאֹהֶבֶת
וְזֶה לֹא חִסָּרוֹן, גַּם אִם זוֹ מַחֲלָה.