תודה, יקירי, שהרהבת עוז

וטיפטפת עליי מילה לאחוז

אולי אין פה די לקבע תקווה

אך תמיד מחממת מילת אהבה.

ביחוד כשהיום קצת אפור וקודר

כשהאור כה דחוק ונכלם מסתתר

ואינני יודעת איך ומדוע

כשחושבת עליך, לבי בי ינוע

ההשתגעתי?

אם לא, אפול חלל

ואעבור מן העולם.

אתה נושאני על

מזרים בי את הדם

אוהבת אותך, יקירי, זה חשוב

חיה ונושמת עמך שוב ושוב.

חולה אנושה זו אני, כן נכון

אולם בשבילי אתה גבר, אדון

אני נאנקת בקול , בלחישה

עמך, אהובי, הריני אישה??

ככל אשר…

כחול אשר על שפת הים לרוב

נשתוקק זה לזו נתאווה לאהוב.

חובקת אותך יקירי מרחוק

חזק בלי גבולות צמוד לבלי חוק

כמה נפלא כששנינו נאהב

כמה עצוב כש.. ונכאב

אך אין פה חלילה משמעות

שהאהבה האחת מסתבר

היא גורם ומהות

לכאב האחר.

מספיק שבאותה אהבת חיים

כבר טמון כאב הגעגועים.

תפסיק להיות יותר אפיפיור מהאפיפיור.
ואתה יודע וצריך לזכור

אתה בעל איכפתי, מסור ונהדר
(ולוואי לא היה לחיכי זה כה מר)

ואין פירוש הדבר שעליך לנבול ולגווע
אכול יסורים ותחושת רוע
זה בוודאי לא יביא מזור
לא לה ולא לך
אם תנמק באופל ללא אור
ותתנזר בעצמך…

יקירי, אני מאחלת לך את מה שתרצה לאחל לעצמך.?